בעיות נוירומוסקולריות

בעיות נוירומוסקולריות

מה זה?
מדובר במגוון מחלות הפוגעות במערכת העצבים או מחלות שריר הגורמות לתפקוד שרירים לקוי ובשל כך גורמות לתפקוד לא תקין של הגפיים וכמובן של הילד.

איך מאבחנים בעיות נוירומוסקולריות?

חלק מהבעיות מאובחנות מיד לאחר הלידה וחלקן מאובחנות במהלך ההתפתחות של הילד/ה (ראו רפואה התפתחותית).

למי זה יכול לקרות?

מחלות נוירומוסקולריות אומנם עלולות להופיע בכל ילד. פגים וילודים שעברו לידה טראומתית חשופים יותר לבעיות נוירומוסקולריות.
חלק מהמחלות הגורמות לבעיות נוירומוסקולריות הינן גנטיות ולחלקן אף קיימות בדיקות טרום הריון אשר נכללות בבדיקות הסקר
שבני זוג רבים מבצעים לפני תכנון הריון ובעת ההריון.

מה גורם לזה?

הגורמים העיקרים הם פגיעה במוח, בחוט השדרה או פגיעה היקפית בתפקוד עצבים ו/או שרירים.
בעיה זו יכולה להתבטא בחולשת שרירים, מתח שרירים נמוך (היפוטוניה) או מתח שרירים גבוה (ספסטיות).
תופעות אלה משפיעות על תנועה ויציבות המפרקים ובשל כך על התפקוד הכללי.

הבעיה הנפוצה ביותר היא שיתוק מוחין (CEREBRAL PALSY) הנובעת מפגיעה במוח בשלבי התפתחות מוקדמים.
הפגיעה יכולה להיות בחיים העוברים, סביב הלידה או לאחר הלידה וכן תוצאה של חבלה מוחית או מחלות שונות.
בשיתוק מוחין הפגיעה במוח אינה מתקדמת אך הביטוי של פגיעה זו יכול להחמיר עם גדילת הילד כתוצאה ממתח שרירים גבוה,
קיצור שרירים, קשיון מפרקים, עיוותים בעצמות הגפיים או בעמוד שדרה.   

איך מטפלים?

הטיפול בבעיות האורתופדיות הקשורות בשיתוק מוחין הינו רב תחומי ומבוסס על טיפול תרופתי, טיפול פיזיותרפי, שימוש בעזרים לניידות וכן טיפולים ניתוחיים.
בילדים עם בעיות נוירומוסקולריות, מעקב תקופתי שגרתי אצל אורתופד ילדים והתמדה בשימוש בעזרי ניידות
ובטיפולים פיזיותרפיים עשויים לדחות ואף למנוע צורך בטיפולים ניתוחיים או להפחית את היקף הניתוחים הנדרשים.
כמו כן קיימות חשיבות ניכרת למעקב קבוע על מצב מפרקי ירך ע”י צילום אגן המבוצע אחת לשנה ברוב המקרים.
לעתים תדירות הצילום משתנה בהתאם לצורך. יש לציין כי בשליש מהילדים הלוקים ב CEREBRAL PALSY קיימת בעיה במפרקי ירך ולכן מעקב זה חשוב מאוד .    

אלו טיפולים לא ניתוחיים קיימים לבעיות נוירומוסקולריות?

ישנו מגוון רחב של טיפולים שאינם ניתוחיים.

פיזיותרפיה אשר מטרתה לשמור על מתח שרירים מתאים ככל הניתן לניידות, לשמור על טווחי תנועת המפרקים השונים
ולשמור או אף לשפר את יכולת התפקוד העצמאי, בהתאם ליכולותיו של הילד. הפיזיותרפיה כוללת טיפול במים (הידרותרפיה) בהתאם לצורך. 

קיימים סדים תפקודיים שונים, אשר מטרתם לסייע, הן לשמירה על טווחי התנועה במפרקים שונים והן לשפר את יכולת הניידות או התפקוד של הילד.
התאמת סוג הסד הינה תהליך המצריך נסיון רב ומתבצע על ידי אורתופד ילדים,
לעיתים קרובות בשילוב עם פיזיותרפיסטים ובייעוץ עם אורתוטיסט המומחה בהכנת סדים.
הסד יותאם  לאחר היכרות מעמיקה עם הילד וסביבתו, יכולת הניידות הקיימת וההישגים הצפויים.
הבדלים קטנים בין סדים שונים עשויים להביא הבדלים גדולים ברמת הניידות והתפקוד.

טיפולים להפחתת מתח שרירים באופן לא ניתוחי – כאשר מדובר במטרה של הפחתה כללית של מתח השרירים בכל הגוף,
מדובר בתרופות הניתנות על ידי נוירולוג ילדים.

לעיתים המטרה הינה הפחתה של מתח שרירים במקום מסוים, לדוגמא מתח גבוה של השרירים האחורים של  השוק (הסובך).  
אורתופד ילדים או נוירולוג ילדים  עשוי להמליץ על טיפול מקומי בזריקות מרפות שרירים (בוטוקס).  

אלו טיפולים ניתוחיים מבוצעים למחלות נוירומוסקולריות?

עיקר הניתוחים הוא טיפול בקיצור השרירים בשל המתח הגבוה, טיפול בבעיות במפרקים וכן טיפול בעיוותים גרמיים.
לכל אלה יותאם טיפול באופן אישי כדי לאפשר לילד תפקוד וניידות הטובים ביותר, בהתאם לרמת התפקוד הקיימת.   
קיימים ניתוחים אחרים להפחתת המתח המבוצעים ע”י נוירוכירורגים כגון השתלת משאבות בקלופן או (SDR (selective dorsal rhizotomy,
כמובן באינדיקציות המתאימות לכך.